איך להפסיק לבגוד, בעצמך?

 

לי זה קרה.

זה היה לפני המון זמן. עמדתי לעשות מהלך חשוב שהיה כרוך בהשקעה כספית ושינויים אחרים. על פניו זה היה מרגש, מסעיר, מסקרן ונראה כל כך “נכון”. אבל בלילה בלילה, כשהשקט סביב השתרר, צרח בתוכי קול “לא!!!!!!!”.

אבל הנתונים על הנייר הראו אחרת. הרצון שלי לשינוי מהותי היה כל ךכ עז והייתי עסוקה בלמצוא סיבות למה כן לעשות את הצעד ובעיקר, הקשבתי לכל האנשים סביבי שאמרו לי שאני “רק מפחדת”.

אחרי לא הרבה זמן התחוור לי שאני לא רק מפחדת. זה היה צעד מוטעה, ביג טיים.

ונשברתי.

קרסתי לתוך עצמי ובשל ההשלכות שהיו להחלטה, רציתי למות. ממש. אבל לא ממומש ( אחרת סביר להניח שלא הייתם קוראים את זה). איך התרוממתי מהעפר ושחררתי את העבר, זה כבר סיפור לפעם אחרת. אם נתמקד בנושא לשמו התכנסנו כאן, אני ואתה, את: בדיעבד הבנתי שמה ששבר אותי לא היתה ההחלטה ללכת על זה. לא ההפסד הכספי הרב שהיה כרוך בכך. או תחושת הכשלון. זו היתה הבגידה בי. בעצמי. באותו קול פנימי שצרח לא לעשות זאת. והבחירה שלי להתעלם מעצמי.

כמה פעמים בגדתם בעצמכם כדי לא לבגוד באחרים?

כמה פעמים ידעתם שמשהו נכון עבורכם אבל לא בחרתם בו כי זה לא נשמע הגיוני או כי אמרו לכם שאתם סתם פחדנים? או לא יודעים?

כמה פעמים נתתם עוצמה לאחר שהוא יודע יותר ממה שאתם יודעים מה נכון עבורכם?

אז מה עשיתי, אתם בטח שואלים שמנע ממני לא לעשות צעד קיצוני?

1. עזרה, בשלב הראשון בחרתי לקבל עזרה שהתחילה עבורי מסע מיוחד ומרתק שנמשך עד היום (רק בלי המשא הכבד של המילה מסע). אחרי כל זה אני יודעת שזה הרבה יותר פשוט והרבה יותר קל וזמין לדעת. השאלה מה אפשרי שעוד אנשים יידעו שזה אפשרי לזהות בנקל מה נכון עבורם ולבחור? הביא אותי להעביר הלאה את כל הכלים האלו, שזה בפני עצמו היה מסע מרגש וחוצה גבולות ומגבלות.
2. כלים. אספתי כלים שאיפשרו לי להקשיב לקול הפנימי הזה. פיתחתי את היכלות שלי לתקשר ולקבל מסרים ולהקשיב לתמונות, מראות ורעיונות שעלו בי. עם הזמן הפכתי למורה לתקשור ולימדתי אחרים.  ועדיין, לפני כל החלטה התלבטתי, פחדתי, התקשרתי לחברות ולכל העולם בערך, כדי לשמוע מה דעתם, איך זה מרגיש להם ומה הם חושבים על זה. וכמובן שרק הסתבכתי יותר מרוב דעות. גם פה משהו לא היה שלם עד הסוף. מי אמור לדעת הכי טוב מה נכון עבורך? הם, היא, הוא או את\ה?
3. סעיף לא נעים. התחלתי לזהות  יועצי סתרים רואי שחורות. הסכמתי להכיר בעובדה שאני אופטימית ללא תקנה ושזה לא כל כך גרוע. הרי אופטימיסט לא אמור להיות חסר יכולת בחירה, נכון?
4. התמונה מתבהרת. אני מתחברת. באיזשהו שלב נחשפתי לגישת ACCESS CONSCIOUSNESS, ולכלים הפשוטים שלהם. אפשר להגיד שעצם הרגע בו שמעתי לראשונה את גארי דאגלס ( מייסד הגישה) אומר ” אם אתה רוצה משהו אחר, פשוט תבחר “, נפל לי בבום טראח גדול אסימון ענק ו… בחרתי!! במה בחרתי? בחרתי בי. בחרתי להשתמש בכל כלי שרק הוגש לי כדי לשנות את המציאות שלי. בעזרת הבארס ותהליך הניקוי האנרגטי ( מוזמנים לשמוע עליu ב www.theclearingstatment.com), נוצר בי שקט עמוק בתוך כל הרעש הפנימי והחיצוני שהתערבב לכדי עיסה.

מה, זהו?

אמממ לא. כי חשוב לזכור שלהיות ער לאנרגיה ולמתרחש, לחיות מתוך תודעה, זה לשחרר כל מיני נקודות מבט שלא שייכות לי, זה לקבל הכל ולדחות דבר (ג.דאגלס), זה לחיות בתוך חופש גדול שבו אתה יכול להתבונן על המציאות בלי להחליט מראש מה נכון או לא נכון, אלא לחוש את האנרגיה של הדבר, האם הוא קל עבורך או כבד, כשאתה חושב על הדבר או על הסיטואציה, ולהחליט שאתה בוחר רק מה שקל ונכון עבורך.

וכמה נקודות מבט יש לך כשאת\ה קוראת את זה על אגואיסטיות?

האם כשאני הולך בדרך שלי, מתוך הקשבה לידיעה הפנימית מה נכון עבורי אני אגואיסטית? רק אחת שחושבת על עצמה? או שאני בעצם השראה עבור אחרים ללכת בדרך שלהם, מתוך הקשבה לידיעה הפנימית מה נכון עבורם? האם כשמישהו מצפה ממני שאלך בדרך שנראית נכונה עבורו, הוא בעצם אגואיסט או אני, זו שלא מסכימה לכך?

האם זה חייב להיות זה או זה? שחור\לבן? לא. ממש לא. כשזוכרים שהכל בחירה, גם אם בחרתי להתחשב במישהו, וזה נעשה למרות שכרגע זו לא הידיעה הפנימית שלי, אבל אני ערה לה, ובוחרת בה כי זה יותר נכון עבורי להתחשב  כרגע, אני בבחירה. בניגוד לפעמים שהקשבתי לדעות של אחרים והם היו לי יותר חשובים ממני עצמי והדעה שלהם נחשבה בעיניי כחכמה יותר מהידיעה שלי. שאז לא היתה לי בחירה. הרגשתי לא שווה, נחותה, פחות חכמה, ובכלל פחות..

כמה פעמים בגדת בעצמך כדי להיות חמודה, מנומסת, אהובה ומקובלת? ומה אם זה הזמן להפסיק לבגוד בך?

איך את יכולה להפסיק לבגוד בך?

1. לזכור שכל מה שמישהו אומר לך זו רק נקודת מבט מעניינת.
2. לבחור במה שמרגיש לך קל אוורירי ונכון כשאת חושבת עליו\ על זה.
3. להסכים לזהות מה מהמחשבות שלך ומהפחדים שלך, לא באמת שלך. למי זה שייך הפחד הזה או המחשבה הזו?
4. באמת המלצה חמה – תריצי לך את הבארס!
5. לשאול את שאלת המפתח  מה נכון עבורי שאני עדיין לא רואה?

כל מה שאת יודעת על בגידות, כל הפעמים שבגדת בך ושפטת את עצמך וכעסת עלייך והאשמת אותך, וכל רגשות החרטה, הבושה והאשמה, וכל הפעמים שמישהו האשים אותך שאת בוגדת בו או מעליבה אותו, או לא מתחשבת בו, האם את כל זה את מוכנה למחוק ולהרוס מבלי ליצור מחדש?

כל מה שלא מאפשר לך להיות נאמנה לעצמך, בקלות שמחה והנאה, וכל מה שלא מאפשר לך ללכת אחרי הידיעה שלך, האם את כל זה את מוכנה למחוק ולהרוס מבלי ליצור מחדש?

מה עוד אפשרי עבורך עכשיו?

רוצה ללמוד איך להפסיק לבגוד בעצמך ביום אחד ובקלות?

מלאי פרטים ואחזור אלייך בהקדם

 

[אורנה]