אקסס קונשסנס

איך להפחית חרדה, מתח ותחושת דיכדוך בעזרת כלים פשוטים?

חרדה? אפשר לצאת מזה - אורנה מרום
אורנה מרום
נכתב על-ידי אורנה מרום

חרדה, מתח ודיכאון. ולמה על הח’ברה האלו אני רוצה לדבר? כי המון אנשים סובלים מזה. ממש עד רמת שיתוק והחמצה של המון אפשרויות חדשות. יש לה המון פנים וצורות. כל אחד חווה אותה קצת אחרת. אבל יש מכנה משותף לכל מי שיש לו אותה – היא כבדה ומפילה, היא מונעת ממך לשמוח, או לעשות דברים שאתה חולם עליהם. בתוכך אתה יודע שהחיים יכולים להיות הרבה יותר שמחים ממה שהם. אבל אתה לא. חרדה. מה אם אפשר לשנות אותה? היית בוחרת בזה ולא משנה מה?

יש מצב שלא מעטים מכם מבינים על מה אני מדברת.

אני לא זוכרת מתי בדיוק זכיתי להכיר אותה. לפעמים נדמה לי שהיא הייתה שם מאז ומעולם, אבל אם להיות כנה עם עצמי (ואיתכם) אני חושבת שהיא התחילה כשהפסקתי להקשיב לעצמי והתחלתי לסמוך על אחרים, במקום. מתי נתתי כוח לידיעה של אחרים על פני זו שלי? מתי אתם ויתרתם על הידיעה שלכם ונתתם כוח לידיעה של אחרים על פני זו שלכם?

זה התחיל בקטנה.. אחרי לידת בכורתי. פתאום שמתי לב שאני, ילדת ים ובריכה, נחנקת קלות כשאני מתקלחת והראש מתחת למים. זה הלך והתגבר שקלטתי יום אחד שאני צריכה לעלות 8 קומות ברגל עם עגלה כי אני לא מסוגלת להיכנס למעלית. וזה הפך לחלק מחיי כל פעם שיצאתי מהבית ותרחישי אימה ואסונות התרחשו בדמיוני על מה קורה לבית או דייריו בהעדרי.

ודי התנהלתי עם החרדה הזו. כלומר, זה לא היה נעים, אבל השתדלתי להתעלם ממנה. ובטח שלא שיתפתי אף אחד מה עובר עליי. מידי פעם חטפתי הערות מסובבי כמו ” אולי תפסיקי להגיב ככה” ” את נורא חרדתית” “מה את בלחץ?” “את לחוצה!! די!” וזה על קצה המזלג. להגיד לכם שזה עודד אותי לשינוי? ממש לא! נהפוך הוא. קצת הסתגרתי יותר, כעסתי יותר, נחרדתי יותר, התביישתי יותר, שנאתי אותי יותר ופחות או יותר את כל העולם. והגוף שלי? גם הוא הגיב לחרדה בדרך האלגנטית שלו. העליתי עשרות ק”ג במשקל, תוצר ישיר של עודף קורטיזול שמופרש במצבי סטרס ועקה, לחץ הדם שלי קפץ לשחקים ופה ושם התקפי לב מדומים (לחץ בחזה, קוצר נשימה, דפיקות לב מטורפות, סחרחורות, חולשה ביד שמאל\ימין) ובדיקות שהצביעו כי הכול תקין ואין שום בעיה עם הלב שלי (למעט זה שהוא שבור עצוב חרד ומנותק). הייתי עצובה. ומודאגת.

אז הייתי אני, זו שכולם חושבים שהיא סופר אמיצה וחזקה ורק ככה לחוצה אבל בכל זאת אמיצה, כזו שלא הוכלת אחרי העדר וזזה ממקום אחד לשני כשלא טוב לה, וזה היה כלפי חוץ, ובתוכה זאטוטה חרדתית ומבועתת, שכל הזמן דואגת לאיך יראה העתיד ומה יקרה. מה הפלא שהתרחבתי כל כך? הגוף שלי היה צריך להכיל שניים ממני. את זו שהיא חדשנית, מסתערת, אמיצה, אימפולסיבית, מנהיגה ואופטימית ואת זו שמרגישה קטנה, מכווצת, מפוחדת, מוכה, כועסת, ועצובה.

וכל הזמן הזה ידעתי בתוך תוכי שיש משהו אחר. שלחיים יש להציע לי הרבה יותר מהמרחב שאני מצמצמת את עצמי בתוכו.  כל הזמן הזה שאלתי מה אם אני יכולה לחיות אחרת? ואיך לעזזאל אני מחזירה את שמחת החיים שלי ואת החופש להיות.

בינתיים בקליניקה פגשתי עשרות רבות של גברים, נשים ונוער שחווים תחושות דומות לשלי. עברתי דרך קורסים וסדנאות שאפשרו לי להבין המון דברים בנוגע למצבי. אבל עדיין לא הסתמן שיפור מהותי בשטח. עדיין לא היה לי נעים לעלות במעלית, עדיין היו לי תרחישי אימה בכל פעם שיצאתי מהבית. עדיין דאגתי 24\7 לעתיד וליום המחר. ואיכשהו ככה חלפו להם השנים, כשאני עסוקה בלשרוד את החודש, לשרוד את החיים, את המציאות ולהתמודד עם כל מה שגידול שלושה ילדים במציאות מורכב, כרוך.

עד שיום אחד, בשיאה של חרדה עמוקה (ביננו צוק איתן, מי לא חווה את זה ברמה כזו או אחרת) אחרי 4 חודשים ללא עבודה ובלי הכנסה, כשהצוק האישי שלי הלך והתקרב וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה איך אני עושה הכול כדי לא לקפוץ ממנו אל פי תהום, זה הגיע! כשאני אומרת זה, הכוונה שלי לבארס ולכלים של אקסס קונצ’סנס. זה היה הימור שהצליח לי ביג טיים!

זוכרים שכתבתי קודם שיש בי חלק אמיץ? כזה שיודע לקחת סיכונים?  אז לשנייה אחת הוא בצבץ והצביע על הבארס ואמר – את זה!!!!

אז הלכתי ללמוד. ומכאן החרדה היסטוריה.

איך?

אני הולכת לשתף אתכם בכמה דברים שהבנתי וכמה רעיונות איך אתם יכולים לבחור אחרת.

לאורך כל הזמן הזה היו כמה דברים שידעתי וראיתי, בעיקר על הלקוחות המדהימים שלי והרבה פחות על עצמי,

שאנשים שנוטים לסבול מחרדה יצירתיים מאוד (זה שאת לא יוצרת עכשיו כי את משותקת מפחד לא אומר שאת לא יצירתית). הדמיון מאפשר לנו לראות סרטי אימה שלמים, תסריטים מורכבים ומפחידים. ואם המוח שלנו יכול לייצר תסריטי אימה, אז למה שלא יוכל ליצור סרטים רומנטיים או קומדיות עם הפי אנד?

שאנשים שנוטים לסבול מחרדה קולטים סאבטקסטים ורואים דברים מתחת לפני השטח. זה כמו להסתובב בעולם עם חיישנים שעובדים נונסטופ.

שלפעמים מכל מיני סיבות אנחנו קולטים פחדים חרדות מחשבות ושיפוטים של אנשים סביבנו וחושבים בטעות שזה שלנו.

שמאיזו סיבה הפסקנו להקשיב לעצמנו ושפטנו אותנו כלא בסדר בגלל שאנחנו רואים דברים אחרת, חושבים אחרת ופועלים אחרת. והשיפוט הזה הפך לביקורת פנימית אינסופית שיוצרת שיתוק ברמת הגוף שמתחיל ליצור מערכת שלמה וסבוכה של תגובות שרשרת פיזיולוגיות שמדמות מחלות\כאבים\התקפי לב וכל מיני תסמינים מלחיצים. ומכוון שאנחנו כבר בלחץ, אז כל החומרים האלו שהגוף מפריש יוצרים עוד יותר מהסטרס הזה. מלכוד 22 כבר אמרנו?

שמודעות גבוהה יכולה לעזור להבין דברים, לא תמיד לשנות אותם. כדי לשנות משהו, אנחנו פשוט צריכים לבחור אחרת ממה שבחרנו עד היום. אם אני מודעת ולא עושה משהו אחרת ממה שעשיתי עד היום, למה שיקרה משהו אחר ממה שהיה עד כה?

אז איך אפשר לצאת מחרדה (כלים מדהימים שתופסים גם למי שסובל ממתח, דיכאון, נדודי שינה, מחשבות טורדניות, סטרס, דאגנות יתר, אז לפני הכל-

לזכור שאת יצירתית!! שאם את יכולה ליצור אימה את יכולה ליצור שלווה! אם את יכולה להריץ אינספור מחשבות על דברים שיש לדאוג בגללם את יכולה להמציא מחשבות גם על דברים נפלאים שקרו לך בימים האחרונים. אם את יכולה לדמיין סרט אימה – אין ספק שאת יכולה גם לדמיין סוף טוב. וכאן זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע. את רוצה לדמיין אחרת – תבחרי! אם תחליטי שזה מצב שאת לא יכולה לשנות נחשי מה יקרה? באמת לא תוכלי לשנות. אבל אם תבחרי שלא משנה איך את תמצאי את הדרך לשנות את המחשבות שלך ממפחידות ומדאיגות לנעימות – זה יקרה!

מה עשית כל כך חיוני בלתת לפחד שלך מקום של כבוד ששכחת שאת יותר עוצמתית יותר ממנו? אם תוותרי על הפחד שלך, מה תיצרי שאת לא מעיזה ליצור? ומה אם הפחד הזה הוא התרוץ שלך לא היות בעוצמה שלך? מה כל כך מפחיד בלהיות עוצמתית כמו שאת יודעת שאת אבל מתכחשת?

כלי נוסף מתוך אקסס קונשסנס™ שאני מאוד אוהבת להמשתמש בו ועזר ועוזר לי נקרא “למי זה שייך”כל פעם שעולה מחשבה מפחידה, תמונה מבעיתה או דפיקות לב\חנק\לחץ דם גבוה\ כאב או כל תופעה פיזיולוגית אחרת לעצור רגע ולשאול “למי זה שייך”? 98% מהמחשבות הרגשות והתחושות שלנו, בכלל לא שלנו. אנחנו כמו לווין ענקי כאן. במילה מוכרת יותר אפשר לקרוא לזה הוויות אמפטיות, מאוד. אם את קולטת אנשים סביבך, חשבת פעם שייתכן ואת קולטת את החרדות שלהם ומנכסת אותם כאילו היו שלך אבל הם לא באמת שלך? אז איך להשתמש בכלי הזה? מגיעה מחשבה מפחידה תשאלי, למי החרדה הזו שייכת? לי ? למישהו אחר?

אני למשל גיליתי שבאופן לא מודע חיקיתי אנשים סביבי שהחרדה ניהלה אותם ויש לזה המון סיבות לחיקוי הזה.. למל הרצון הלא מודע שלנו כילדים או הוויות אמפטיות להבין מה קורה לזולת או הנסיונות שלנו לרפא אותם אנרגטית ויש תהליך גוף מדהים שלומדים בקורס היסודות שמאפשר לשחרר את זה.

כל פעם שאת מתחילה לשפוט את עצמך על המצב שלך, על מה את מצליחה או לא מצליחה לעשות, עד כמה את טובה או לא, עצרי לרגע ותזכירי לעצמך שכל מה שאת חושבת על עצמך, כל במחשבות שיש לך, התמונות שאת רואה (להלן הסרטים), הם רק נקודת מבט מעניינת. הם לא המציאות! אז כל מחשבה רגש או כאב, כל סרט אימה, או מחשבה מטרידה, אחרי ששאלת למי זה שייך, תגידי 30 פעמים בלב “נקודת מבט מעניינת שיש לי את נקודת המבט הזו”.

כל מה שלא מאפשר לך לדעת להבין ולקלוט שכל מה שאת חושבת על עצמך או חושבת בכלל, זו רק נקודת מבט מעניינת. הרי באותה סיטואציה בדיוק מישהו יגיב בלחץ ומישהו אחר בנונשלאנטיות. זה לא שאת לא בסדר והוא כן, זו פשוט היכולת להבין שמה שאנחנו רואים זה רק דרך זוג עיניים אחד שרואה רק נקודת מבט אחת מתוך אינספור. ואם אין לי נקודת מבט שמשהו הוא נוראי, האם הוא נוראי?

אם אין לי נקודת מבט שמשהו מפחיד, האם הוא מפחיד?

מעלית… היא רק מעלית. היא לא מפחידה ולא מהירה ולא איטית ולא מסוכנת ולא לא מסוכנת, היא רק מעלית. כל היתר זה מה שאני חושבת עליה. לנהוג.. זה מסוכן אם אחשוב שזה מסוכן, אבל אם אין לי נקודת מבט שזה מסוכן, אני נוהגת ביותר בטחון מה שכבר יוצר נקודת מוצא טובה.

דוגמה? נניח אהבת לקפוץ מגבהים או להשתולל קצת בגן שעשועים.. כמה פעמים צעקו לך בבעתה ” תיזהרי זה מסוכן” כשאת בעצם ידעת שאת והגוף שלך מסוגלים להתמודד עם הגובה הזה? וכמה פעמים נפלנו ואיבדנו שיווי משקל רק כי הבהילו אותנו שזה מסוכן?

אחד הכלים שעבדו עבורי נפלא היה בכל בוקר כשאני מתעוררת לשאול ” אילו הרפתקאות נפלאות מגיעות אליי היום”? או “מה עוד יותר טוב מזה?” כל רגע מחדש, לבחור אחרת ממה שהיית או פעלת עד כה. שזה אומר קיבלת כאן כלים – מה אם תנסי להשתמש בהם תקופה ולראות אם ואיך זה עובד עבורך?

להריץ את  נקודות הבארס שלך כמה שיותר!! אלוהים, כמה שקט זה הכניס למוחי הקודח.

אני יודעת איך זה לחיות בלי לגמרי לחיות. אני יודעת כמה שזה מייאש לפעמים ונראה מקרה אבוד.

ומה אם לא?

מה אם החיים יכולים להיות אחרת?

מה אם זה הרבה יותר פשוט ממה שאמרו לך שזה?

את הכלים שעזרו לי אישית להשתחרר מהחרדה ועוד רבים נוספים אני מלמדת לעומק בקורסי אקסס בארס™ וקורס היסודות ותוכלי להחשף לעוד כלים ותהליכים להשתחרר מחרדה בהאזנה לתוכנית הרדיו בהנחייתי “זה פשוט. לבחור בך”

רוצה לחיות אחרת?! רוצה לחייך יותר?! מה אם זה אפשרי בפשטות? מה אם זה באמת פשוט לבחור בך? להתחבר לעוצמה שבך ולחיות חיים יותר שמחים ורגועים?

שאלות? אפשר למלא את הטופס ואחזור אלייך בהקדם

אורנה שלום,
אבקש שתיצרי עימי קשר ולהלן הפרטים שלי

שמי המלא (חובה)

המייל שלי (חובה)

הטלפון שלי (חובה)

הערות

 

 

 

נעים להכיר

אורנה מרום

אורנה מרום

מנחה מוסמכת (Certified Facilitator) לגישת אקסס-קונצ'סנס™, קורסי אקסס-בָארס™ ותהליכי גוף אנרגטיים.

מראשוני מנחי השיטה בארץ, שותפה בצוות עבודה אקסס ישראל, בצוות תרגום חומרי אקסס לעברית, ואירוח ד"ר דיין בישראל 2018\2016.
בעברה מטפלת בכירה בתטא הילינג, מורה לתקשור, מנחת מדיטציות אקטיביות ובוגרת מכללת בית ברל לחינוך.