את הכי צודקת כשאת הכי חכמה

 

כשלפעמים נדמה לי שאין לי יותר על מה לדבר החיים מזכירים לי שיש אינספור אפשרויות. ובכנות, זה לא תמיד נוח אבל היייי אם זה יהיה תרומה עבור מישהו או משהו, למה לא? אני חושבת שמגיל מאוד צעיר שמעתי כל הזמן  “לפעמים צריך להיות חכם ולא צודק”. והאמת? לא היה לי שום מושג על מה הם מדברים. מה , אני טיפשה כי מעצבן אותי אי צדק שאני רואה סביבי? ואיך הגעתי לנושא הזה?

לפני שבוע וחצי כשחזרתי מיום כייפי בדרום, מצאתי על דלת הכניסה שלי מכתב מקופל מ.. הוצאה לפועל. היפ היפ הורייי… על איזה חוב של 200 שח לאיזה גוף ממשלתי שתפח לו ככה יפה כמו סופגנייה עסיסית ונטען שם שכל השנים האלו שלחו לכתובת ישנה שלי והמכתב חזר.

אז דבר ראשון התעצבנתי. סליחה? זה שקר!! אמנם עברתי דירות אבל תמיד תמיד הסידור הראשון שעשיתי היה לעדכן כתובת. האלווו אני מופרעת קשב ודחיינית אבל מסודרת!!

הדבר השני שעשיתי היה להניח את המכתב ולהגיד לעצמי שבמילא עכשיו שישי ואין מה לעשות אז קדימה לשנ”צ. וביננו, מפתיע אותי כי פעם הייתי נכנסת לסרטים.

אז יצאתי במסע אחורה בזמן כדי לשחזר את הסיפור ולבדוק מה צריך לעשות עכשיו. ואיך אני מוכיחה שאין לי אחות. או חוב.

כל טלפון שעשיתי, רק הרחיק אותי מהמידע שהייתי זקוקה לו כדי להתחיל לפרום את הפלונטר הזה. פשוט לא היו מוכנים לתת לי אינפורמציה וכל שיחה הסתכמה בהפנייה למקום אחר וגם קצת כעס על איך זה שאני מעיזה בכלל להטריד אותם ולקבל פרטים.

אז התחלתי לנבור בניירת ישנה, ובאיזה שלב הוצאתי מארון נידח עמוק עמוק את התיק שאני לא רוצה יותר לראות אפעם. רק שמסתבר שלאפעם יש איזה קצב משלו והוא בחר להגיע.

מה יש בתיק הזה?

האאאאאאאאא טוב ששאלתם. זה תיק מתקופה מאוד לא נעימה בחיי, בה ביליתי פעמים רבות בבתי משפט. לא, אני לא פושעת. ממש לא. אני למען האמת, ובמיוחד בתור רודפת צדק, אפילו די ההפך מפושעת. באקסטרים שלי אני רודפת צדק. או הייתי. אבל מסיבות כאלו ואחרות, קיבלתי את בתי המשפט לחיי אולי כדי להבין משהו על צדק.

והפישפוש בניירות הישנה העלה מן האוב את כל הפעמים שעמדתי מול שופטת או רשמת שניסו בנחישות רבה ולהפוך אותי ללא בסדר, כל הפעמים בהם הפכתי בקלות יתרה לנוראית בעיני אחרים למרות שכל מי שידע מה עברתי, ובעיקר אני, ידעתי שאני צודקת.

ופאקק כמה זה היה כואב לגלות שאין דבר כזה צדק. בטח לא בבית המשפט. התגלית הכי כואבת בחיי או אחת הכי כואבות היתה כשגיליתי שאין צדק בבית משפט. וזה ישמע לכם מוזר אבל זה הביא אותי יום אחד לקצה. אחרי אחד המשפטים שהפסיקה הייתה נגדי ולא כי לא צדקתי אלא כי השופטת לא רצתה לפסוק ובעודה דוחה את טענותיי הפנתה אותי לעוד בית משפט שאולי כן יוכל לקבל את טענותיי פשוט נשברתי.

כשחזרתי מבית המשפט מובסת נעלבת מושפלת עצובה ומודאגת, נכנסתי למיטה ובמשך 3 ימים רק בכיתי בלי הפסקה והתחננתי שכל זה יגמר כבר. בעיקר התכוונתי שמישהו יבוא ויקח אותי מהחיים הלא צודקים האלו.

כמו שאתם שמים לב, אני פה, ומאז עברתי דרך מופלאה אבל עניין הצדק הזה לא הפסיק להדהד.

הפעם הראשונה שקיבלתי פרספקטיבה מעניינת על בתי משפט הייתה כששמעתי את גארי, מייסד אקסס קונשסנס™, מדבר על בתי משפט. הוא אמר משהו בסגנון, בבית משפט מנצח מי שיודע לשקר הכי טוב.  בבוםםםםםםםםםםםם

קודם כל חזרה לי הנשימה. אני לא פושעת! שנים שפטתי את עצמי על התקופה הזו ועל מה שהיה שם. ולא, אתם לא מבינים אילו חוויות משפילות חוויתי במעמד הזה. הן הותירו בי רגשות אשם, שנאה עצמית, הרבה ביקורת על מה הייתי צריכה להגיד או לעשות אחרת וביעקר הרבה בילבול על איך זה שמי שמשקר יותר טוב מצליח ואיזו גרועה אני על זה שאני לא יודעת לשקר?. פינה שניסיתי לסתום עליה את הגולל במשך שנים אבל באופן מאוד לא מודע ניהלה אותי.

למה חזרה לי הנשימה? כי בבת אחת התפרקו על השיפוטים שלי על עצמי. כי פעם ראשונה שאני שומעת שמישהו אומר בקול רם את מה שידעתי כל הזמן. ובאופן עקיף אני מגלה כמה אני שמחה שאני לא שקרנית. ויכולתי לראות מה נכון בכל זה.

ונחזור רגע לסיפור שלי, אם לא נרדמתם עד כה,

הסיטואציה הזו החזירה אותי להתבונן אחורה. מגיל מאוד צעיר הבנתי שיש פה עוולות גדולות, תמיד ניסיתי להגן על הצודקים. על כל מי שתפסתי כחלש והמערכת נגדו. ונחשו מה קרה?

נענשתי. תמיד.

ותמיד אימי היקרה היתה שואלת אותי ” למה את תמיד צריכה לנסות לגלות את הצדק?” למה את לא מסוגלת לראות מה שאת רואה ו לשתוק? למה תמיד את נלחמת בשם הצדק? תעזבי. אין דבר כזה.

ועם השנים תייגתי את עצמי והתנהגתי בהתאם כ “לוחמת צדק“. אז מה זה יצר לי בחיים?

מלחמות.

אחכ עפתי לנקודה אחרת בחיים שלי, בה הצורך בצדק מכניס אותי לראות את כל מה שאסור לעשות ואנשים עושים. אז תמיד מזהים את האנרגיה הזו אצלי ומפנים אליי להתמודד עם כל מיני סוררים למיניהם.

אחלה

מה זה יוצר? התרחקות והתנגדות אליי..

כמה פעמים הרגשתם שעושים לכם עוול, כמה פעמים ידעתם שאתם צודקים וחטפתם אגרוף לפרצוף?

מה זה צדק? היום אני מבינה שכולם צודקים. גם התובע גם הנתבע. גם השופט וגם הזוכה וגם זה שיוצא מופסד. למה? כי כל אחד רואה דרך המשקפיים שלו. ומה לעשות, מסתבר שהתמונה שונה ממשקף אחד לרעהו.

מכירים את הכלי נקודת מבט מעניינת? נקודת מבט מעניינת זו ההבנה שלכל אחד יש את נקודת המבט שלו על המציאות , שכל אחד בעיניי עצמו צודק. גם זה שמשקר. מבחינתו הוא צודק. אז מי צודק? אתם או הוא?

מה אם כולם צודקים מנקודת מבטם?

אז צדק…

כמה חשוב לנו להיות צודקים? מה המחיר שאנחנו מוכנים לשלם על היותם צודקים? כמה מהחיים שלנו אנחנו עסוקים בלהיות צודקים.. יש לכם מושג כמה אנרגיה אנחנו מבזבזים על זה? מה אם זה הרבה יותר קל להסכים להיות לא צודקים? כמה חופש נוכל להכניס לחיים שלנו, כמה אנרגיה ליצירה נוכל להפנות אם נפסיק לנסות להיות צודקים?

אני, שכל חיי מחפשת צדק, מבינה היום כמה אנרגיות ביזבזתי במקומות שלא יצרו שום דבר. זה לא שאני מציעה למישהו לא לנקוף אצבע ולא לפעול אחרת כשהוא רואה אי צדק. רק האם כעס ותסכול זו תרומה עבורך בסיטואציה כזו?

 

מה נוכל ליצור בחיים שלנו אם נפסיק לחפש צדק? מה אם נסכים לדעת להבין ולקבל שכל מחשבה, כולל מי צודק ומי לא, היא רק נקודת מבט מעניינת? מה אם תפסיקו לבזבז אנרגיה על כל פעם שמישהו ניסה להפוך אתכם ללא צודקים ואת עצמו לצודק ומה אם תפסיקו לבזבז אנרגיה לשכנע מישו או משהו שאתם צודקים והוא טועה?

תבינו, כל פעם שאתם מוכנים לא להיות צודקים (כי אתם מבינים שהאחר צודק מנקודת מבטו ואתם מנקודת מבטכם) תארו לעצמכם שזה עשוי לגרום לצד השני לרדת מהעץ שטיפס עליו כי אם אתם מסכימים להבין שהוא צודק אז הוא כבר לא צריך להוכיח לכם שום דבר…

זה כמו להבין שחוק וסדר הם לפעמים תרומה ולפעמים לא . ובתי משפט? מה אם בתי משפט זה בסך הכל בית שבו יושב מישהו ושומע את כל השיפוטים המסקנות וכל מה שיש לכם להגיד על מישהו אחר על גוף אחר או על עצמכם , מישהו שכל היום שומע מליון נקודות מבט שונות על אום עניינים וכל מה שהוא עושה זה להחליט מי שכנע אותו יותר  או… מי השקרן המוצלח ביותר?

מה אם תסכימו להפסיק לתת לזה לתסכל אתכם?

מה הייתם בוחרים ליצור בחייכם עם כל האנרגיה שתתפנה לכם כשתפסיקו להעלב לכעוס או להתעצבן ממשהו שחושבים עליכם?

אז בינתיים בחרתי לא להתעצבן על מערכת הצדק במדינה הזו, וכן, יש לי המון מחשבות לגביה, ושאלתי את עצמי מה יצור יותר לשלם את הקנס מייד, או להלחם על צידקתי? ואח”כ שאלתי מה אפשרי שאמצא איזה מסמך ? ומצאתי. ואח”כ שאלתי שוב הפעם שאלתי מה הדבר שאם אעשה אותו אולי ישנה את הסיטואציה, והבנתי אילו פעולות אני צריכה לעשות. עם ידיעה ברורה שאני לא הולכת יותר מידי לבזבז על זה זמן. כי אם זמן שווה כסף ובזמן הזה אני יכולה ליצור עוד תודעה וזה בטח יותר מהנה מבית משפט, אז מה אני בוחרת?

ואם אתם כבר בסיטואציה כזו של משפט תשאלו את עצמכם איזה מרחב אנרגיה ותודעה אני יכול להיות כאן כדי ליצור שינוי?

מה אני יכולה לעשות או להגיד שיקשיבו לי? מה עוד אפשרי עבורי? ולא משנה מה חטפתם על הראש.. בין אם יצאתם סדר או לא בסדר, תמיד, תמידאתם מוזמנים לשאול…

מה עוד יותר טוב מזה?

 

 

ואם אתם רוצים להאזין לתוכנית המלאה “זה פשוט. לבחור בך” ועל הדרך להנות גם מכמה תהליכים אנרגטיים השזורים בה, מוזמנים להכנס להאזין כאן

ואם יש לכם שאלה או שמעניין אתכם ללמוד עוד את כלי אקסס קונשסנס, שלחו את הטופס הבא