איך מתחילים לדבר על כאבים ומחלות, על הגוף שלנו כמכונה מפוארת ועד כמה אנחנו שופטים אותה, את המכונה הזו, כשבעצם מי שמשבש את התפקוד שלה, המממממ, זה בעצם אנחנו?
כל נקודת מבט שיש לנו, כל שיפוט על עצמנו או על הגוף שלנו, כל חוויה שעברנו, נצרבת אצלנו במוח במערכת העצבית חשמלית. המערכת הזו מעבירה אותות לכל שאר המערכות בגוף ואלו בהתאם יוצרות תגובת שרשרת.
אז באופן הגיוני.. אם אני רוב הזמן חווה את המציאות כסטרס (השרדות כלכלית, השרדות חברתית, שיפוט עצמי, ביקורת עצמית, פרפקציוניזם וכו) מה שהגוף שלי מקבל כל הזמן זו פקודת אלרט !! סכנה לפניך!! ואז מתחילה שרשרת של תגובות עצביות וביוכימיות בגוף : בקטנה, בלי להלאות אתכם – האדרנל מתחיל לעבוד בהיפר כלומר מהר, לחץ הדם עולה, המערכת ההורמונלית יוצאת מאיזון, הדופק עולה והתאים כל הזמן מקבלים גירויי חשמלי וביוכימי שיוצר עומס על כל התאים בגוף. כשיש להם עומס אינסופי, התאים משנים את צורתם, מתחילים להדחס, ויוצרים שיובשים תפקודיים באיברים ובמערכות הגוף פלוס אגירת רעלנים כי מערכות הפינוי יורדות באיכות תפקודן (ראה אתכם מפנים טונות פסולת מהבית שלכם במקום שקית אשפה אחת ביום גג)
האמת שזה ממש מורכב ומרתק ואני ממליצה לכם בחום לקרא את הספר הביולוגיה של האמונה שכתב ד”ר ליפטון, ואולי תוכלו גם למצוא את ההרצאה שלו ביוטיוב. אבל בואו נגיד ככה, גם המדע היום יודע ומבין מעבר לכל ספק שלמצבנו הנפשי, ומערכת האמונות שלנו, יש קשר הדוק למצב הבריאותי.
במישור התודעתי?
אם אני מאמינה שמחלה גנטית מה הסיכוי שאוכל לשנות בגוף שלי מחלה שיש לבני משפחה שלי? מה הסיכוי שהיא תופיע בגוף שלי?
אם אני מאמינה שסוכר מזיק, מה הסבירות שהוא באמת יזיק לי?
מצד שני
אם אין לי שום נקודת מבט על סוכר, מעבר להבנה שלפעמים הגוף שלי זקוק לו, כי זה הדלק העיקרי למוח, ואם אני לא בולסת שוקולד עם רגשות אשם כי זה לא בריא ומשמין, אלא אוכלת ממנו אחרי ששאלתי את הגוף שלי, גוף, למה אתה זקוק עכשיו? ואני מבינה שזה סוכר, אז אוכל קצת וזהו
אז מתי הגוף שלי ירגיש שאני מקשיבה לו ואוכלת לפי הצורך? כשיש לי עליו ועל אוכל נקודות מבט או שאני פשוט מקשיבה למה שהוא צריך?
נכון!!! זה יכול להיות מסובך, אם תחליטו שזה מסובך.
אמרנו – נקודת המבט שלכם יוצרת מציאות… אז אם תנסו במשך שבוע לשאול את הגוף שלכם מה הוא רוצה לאכול, מעניין מה זה ייצור עבורכם ועבורו? ספרו לי..
ואיך עושים את זה? די בקלות, אפשר לבקש מהגוף ליידע אתכם מה הוא רוצה לאכול ולבקש שיודיע לכם שהוא שבע, אפשר לשאול את הגוף כשאתם מרגישים רעב:
- גוף, אתה רוצה לאכול או לשתות עכשיו?
- גוף, מה אתה רוצה לאכול עכשיו? בעודכם מול המקרר נניח, ותראו לאן היד הולכת. שימו לב!! אם אתם שופטים את הבחירה של הגוף – שמתם לעצמכם רגל.
ובכל מקרה אם יש לכם יותר מידי נקודות מבט על הגוף שלכם שלא מאפשר לכם לסמוך עליו או לחבב אותו ולפרגן לו, ממש ממליצה לכם להשתמש בפרחי באך שהותאמו לכם אישית כדי לשחרר בקלות את חוסר האמון בינכם לקול הפנימי שלכם ולקול של הגוף. מעניין מה זה יאפשר לכם למוסס ולשנות שיכניס לכם יותר שמחה לחיים..?
אז אם אנחנו יכולים לדבר עם הגוף שלנו, אם אנחנו יכולים לקבל ממנו המון מידע על מה שקורה סביבנו ועל עצמנו אז איך זה שיש כל כך הרבה כאב פיזי?
כל פעם שאנחנו חווים כאב פיזי זה מפני שאנחנו נמנעים ממודעות. כשאין לך שום נקודת מבט על כאב כשזה לא מבהיל או מכניס אותנו לפחדים, אנחנו יכולים להיות פתוחים לאפשרות שתגיע לנו מודעת "על" כדי לשחרר את הכאב. אנחנו נוטים הרבה פעמים ליצור כאב כי אנחנו לא רוצים לשמוע או לדעת , כי השיפוטים שיש לנו על עצמנו מפחידים אותנו מלהיות פתוחים לקלוט להיות לדעת ולקבל. אנחנו כל כך הרבה פעמים יוצרים כאב בגוף כדי להמנע ממשהו אחר שאנחנו חושבים שיכאב לנו לדעת אותו.
כמה פעמים אנחנו כואבים את סבל העולם הזה? או סבל של אדם אהוב? כמה פעמים אנחנו כואבים את השקרים השנאה והנפרדות של המציאות הזו? נראה לכם שזה מעניין לכם את קצה השערה? תתפלאו. אולי אתכם זה לא מעניין וזה בדיוק הבחירה בחוסר מודעות ואנטי מודעות שאתם בוחרים, אבל את הגוף שלכם, שקולט הכל, זה מאוד מעניין..
כמה פעמים חליתם או כאבתם כי נמנעתם להיות במלא העוצמה שלכם?
מה קורה לעוצמה שלכם כשמנסים להשתיק או לצמצם אותה? בשביל זה הרי צריך לדחוס אותה, כמה שיותר עמוק.. ומה שדוחסים יוצר לחץ… יוצר כאב…
מה הדבר שהחלטתם שאתם לא יכולים או לא רוצים לשנות שמשאיר אתכם בכאב כמציאות קיימת?
אני מזכירה לכם.. כל פעם שאתם רוצים להימנע ממודעות לגבי משהו ואתם מנסים להשתיק עמוק בפנים… זה יוצר לכם כאב כמציאות.
אם כואב לכם , אם אתם מרגישים חולים או יש לכם מחלה כרונית מה אם תתחילו לשאול את הגוף מה הוא צריך מכם? מה הוא מנסה לספר לכם שאם תהיו ערים לכך, תוכלו לשנות את המצב?
כמה פעמים אנחנו נמנעים מליצור את החיים שלנו כמו שהיינו רוצים, בגלל כל מיני שיפוטים, מחשבות, דעות, מסקנות, ורעיונות שאינם שלנו? ואז יוצרים כאב או מחלה בנסיון להשתיק את היכולות שלנו שאנחנו ערים לגביהם?
הגוף שלנו יוצר את זה באופן אוטומטי, אז רק תהיו ערים לכך. אם אתם שופטים את הגוף שלכם וכועסים עליו, אתם יוצרים עוד מהכאב הזה. אחד הכלים שאני משתמשת בהם (וגם לי בדיוק כמו לכם הגוף מאותת דרך כאב) זה להיות בהכרת תודה לגוף ולכאב, ולשאול האם אני באמת בוחרת בזה וצריכה את זה או שהגיע הזמן להסכים להקשיב לו?
אינטנסיביות . בואו נדבר עליה רגע. אינטסיביות היא המוכנות להיות נוכחים באופן טוטאלי מבלי לעשות צק אאוט ולהעלם מכם, מהיכולות שלכם ומהעוצמה שלכם. האם קנינו את זה שאינטנסיביות זה מתיש? מעייף? שאין לנו כוח לזה? ואז אנחנו מכבים את העוצמה שלנו. המטרה של אינטנסיביות, של מודעות ותודעה היא ליצור לנו יותר אפשרויות ממה שיש לנו אי פעם.
אז כשאתם מרגישים שהכל אינטנסיבי לכם מידי ומפרשים את זה כעייפות או יוצרים מחלה כדי לשנות את זה, מה אם במקום תשאלו את עצמכם : מה אני יכול או יכולה ליצור כאן שעדיין לא בחרתי באפשרות הזו?
פעמים רבות כאב הוא אינטנסיביות שהחלטנו שאנחנו לא מסוגלים לקבל או להכיל, זו יכולה להיות ערנות למודעות מסויימת או לאכפתיות מסויימת ועד כמה שישמע לכם מוזר.. זו יכולה להיות אינטנסיביות של שמחה דחוסה.
כשאתם מנסים להחביא את השמחה שאתם, אתם יוצרים כאב!! כאב לא באמת יותר מציאותי מכם, ידידיי. איך יראו החיים שלכם אם כל פעם שיכאב לכם משהו תהיו מוכנים לבחור אחרת? מה אם זה לא כל כך מסובך קשה או מפחיד? כמה פעמים כאב עצר אתכם מלעשות משהו שאתם אוהבים? כל פעם שאתם נותנים לכאב מוצקות יותר מאשר לרצון שלכם – אתם מחלישים את העוצמה שלכם!
למה אנחנו עושים את זה?
שאלה טובה.
אולי מפני שבמציאות הזו אנשים עם עוצמה נתונים לכל כך הרבה שיפוטים? אולי מפני שנוח להרבה אנשים שנהייה קטנים וחלשים? אולי מפני שאנחנו מפחדים להיות כל כך בעלי עומצה שלא נשאר לבד כי כולם ירצו להתרחק מאיתנו? אולי כי פשוט לימדו אותנו שעוצמה יש לאנשים מסויימים ולא לנו. סתם תוהה איתכם בקול
איך תראה המציאות הזו אם לא נפחד מהעוצמה שלנו? האם כל ממשלה תוכל לעשות מה שבא לה על חשבוננו? האם לבנקים יהיה יותר כוח מאשר לנו? מה נוכל ליצור ולשנות כאן במציאות אם נבחר להיות העוצמה שאנחנו?
וכמה פעמים בילבלנו בין עוצמה לכוחניות?
יש כלי אחד, מתוך סט הכלים של אקסס קונשסנס™ שאני מידי פעם חוזרת עליו שקוראים לו קל כבד
כל מה שמרגיש לכם קל ומרחיב, זו האמת שלכם. כל מה שמרגיש לכם כבד ומכווץ זה שקר עבורכם.
כשאתם חושבים על רעיון העוצמה שלכם ועל הידיעה שאתם יכולים לשנות הכל! זה מרגיש לכם קל או כבד? אם זה מרגיש לכם קל – זו אמת עבורכם. אם זה מרגיש לכם כבד- תבדקו אם זה פחד או התרגשות?
תראו, לכאב יש שליטה עליכם. לרוב כשכואב לנו אנחנו עוצרים את עצמנו או מאיטים את הקצב שלנו. אנחו לא צריכים לשלוט בכאב. זה לא העניין. אבל אנחנו יכולים במקום להגיד אין לי שליטה על הכאב הזה להיות בשאלה במקום ולשאול מה אני יכולה לעשות עם זה? איך אני יכולה להשתמש בזה? מה בעצם אפשרי פה? מה אני יכולה להיות או לעשות אחרת כדי לשנות את זה?
אני רוצה לתת לכם עוד כמה כלים כדי לשנות את הכאב שלכם..
- 98% מהמחשבות רגשות הרגשות וכו, בכלל לא שלנו. אז גם כאב. אנחנו הרבה פעמים באופן לא מודע, מעצם היותנו הוויה אינסופית, מנסים לרפא את העולם, את מכאוביו, את מכאוביהם של היקרים לנו.. ואנחנו אנרגטית לוקחים על עצמנו את עוצמת הכאב כדי להפחית מהם. מה שאנחנו עושים בעצם משדר אנרגטית לאדם שהוא מסכן, חלש ולא מסוגל להתמודד. האם זו תרומה עבורו? לא. זה מחליש אותו. בנוסף, אם היתה לו 100% אנרגיה מסויימת ולקחנו ממנו כדי להקל עליו, עכשיו יש לו פחות.. ואז הוא נשאר בסבל שלו. אז מה עושים? כל כאב שאתם חווים כרגע, לפני הכל תשאלו גוף, האם הכאב הזה שייך לך? הכאב שאני חווה אולי שייך למישהו אחר? אולי למשהו אחר?
אם עולה לכם שהכאב שייך למשהו אחר, יש מצב שהוא שייך לאדמה. אז תפרקו אותו לאדמה. זה קורה הרבה פעמים דרך אגב עם כאבי מחזור. לא תמיד, לפעמים זה חיקוי ביומימטי אבל שווה לשאול.
למה לאדמה? כי האדמה חווה אותנו, היא מנסה להתמיר את כאבי המציאות הזו. האדמה זקוקה לאנרגיה ולפעמים אחנו תוקעים אותה אצלנו בגוף במקום לשחרר אותה הלאה. מכוון שלאדמה אין מקודת מבט על אנרגיה טובה או רעה (מה אם אנרגיה היא רק אנרגיה) אז פשוט שלחו לאדמה את האנרגיה הזו. איך? תקפצו\ נערו ידיים\ לכו יחפים\ תרקדו ובעיקר.. תצחקו יותר
- תוכלו לשאול גם את מי או את מה אני מנסה לרפא ?
- ואם זה שלכם תשאלו את הכאב, מה אתה ער לגביו שאם אסכים להיות ערה לגבי זה גם, אוכל לשנות הכל?
אני מזמינה אתכם להתחיל ולפתח את הדיאלוג שלכם עם הגוף, לשאול אותו שאלות ולהתבונן במה שעולה בכם, להרחיב את הקליטה שלכם ולסמוך על מה שאתם קולטים.
אם אתם לא מצליחים להשתחרר מהכאב, ומאוד רוצים לשנות, מוזמנים להתייעץ איתי באופן אישי, אולי הגוף שלכם ישמח לקבל תמיכה מפרחי הבאך כדי לחזק את הקשר בינכם, אולי תרצו לבוא לקבל הילינג? או כל כלי אחר שיש ברשותי ויכול לסייע לכם?
מה אם זה הזמן להחזיר את השקט לגוף ולשחרר אותו מכל מה שלא מאפשר לו בהירות ושלווה?
